את הגעגועים שנצברו בה, התוו לה כיוון ויצקו בה כוחות.

סגולותיה של היונה במילוי שליחויות היו ידועות
עוד בימים קדומים.בספרותינו העתיקה נזכרת
היונה פעמים לא מעטות. לראשונה אנו מוצאים
אותה בתיבת נח: היונה יוצאת פעמים אחדות
בשליחות בעליה "לראות הקלו המים".
לבסוף היא שבה אל התיבה "והנה עלה זית בפיה"
וחז"ל מעירים על פעולתה זו של היונה לאמור:
"אמרה יונה לפני הקדוש ברוך הוא: רבנו של
עולם, יהיו מזונותיי מרורים כזית זה ומסורים בידך
ואל יהיו מתוקים כדבש ומסורים ביד בשר ודם.
ביטוי נפלא זה אין כמוהו ממצה את חריצותה של היונה
אוהבת העבודה ושונאת הבטלה.

תקופת נעוריה של היונה קצרה.בת חמשה  ששה חודשים
בערך,היא כבר מכניסה את צווארה בעול חיי המשפחה.
דואגת לבנין הקן בבכרה אותו על כל קן אחר שהוכן
למענה בידי אחרים. דואגת לגדול הגוזלים,להספקת
מזון ומים (שלצורך השגתם יש שתאלץ לנדוד למרחקים).